אם תשאלו צלמים, רובם יעידו כי צילום תכשיטים הוא מהמורכבים ביותר שבענפי הצילום הטכני, אם לא המורכב שבהם. הדבר נובע מהרצון להדגיש את הייחודיות של כל תכשיט. בעייתיות זו ניכרת בעיקר בתכשיטים המורכבים משני סוגי חומרים או יותר. 

חומרים שונים משמע תגובה שונה לאור:
מתכת מבריקה לעומת מתכת במרקם מט או אבן שקופה מול אבן אטומה. על אלה מתווסף שימוש בחומרים אחרים כגון עור, פלסטיק ועוד. כל אחד מאלה ולפעמים כולם יכולים להופיע בתכשיט יחיד ומצריכים התייחסות שונה מבחינת תאורה, וכמובן שגם הגודל משנה. ישנם תכשיטים קטנים המורכבים גם מחלקים רבים, דבר המקשה על הצילום ומצריך מהצלם למצוא דרכי התייחסות חדשניות ומקוריות וכמובן לעשות זאת בזמן שהוקצב.

הצילום הטכני בסטודיו הוא מסע ארוך ולפעמים מתיש של הצלם בהתמודדות הנחת התכשיט והתאמת זיוות צילום. ציוד המסע של הצלם בו הוא משתמש כדי להגיע אל "הפסגה" הוא מן הסתם המצלמה שלו כשעליה ניתן להוסיף גם את הפלאש. תכשיטים מבחינה זו נחשבים למסע אל ה”אוורסט”, חלקם קטנים, אחרים מבריקים, לעתים בעלי שקיפויות, ולרוב מורכבים ממספר חומרים שונים ומשובצים אבנים יקרות וכמובן, מגיעים בגדלים שונים.

ישנן כמה שיטות לצילום תכשיטים. לרוב מסע צילום תכשיטים מצריך מצלם מקצועי לשלב בין השיטות בכדי לא לקבל תוצאות של אור "שרוף", אלא להשיג את "החיות" המחמיאה לתכשיט. 

לסיכום:
צילום תכשיטים מנצח הוא היכולת של הצלם להתחשב בניואנסים קטנים כמו: זווית הצילום, הנחת התכשיט, הרקע, השתקפויות, מסרים שיווקיים וכו' שללא ספק מעצימים את יופיו של התכשיט ועוזר למכור אותו טוב יותר בין אם הוא באתר אינטרנט או קטלוג מודפס.